יום שבת, 18 באוקטובר 2008

כבר חודשיים בתנועה.
התחלתי לזוז כי נמאס להיות שם. תקוע, בלי שינוי.
עכשיו תקוע פה. זז הרבה, אבל הבוץ משם נשאר דבוק.
לא מוצא טעם בלעקוב אחרי ההוראות בספר, אבל עושה זאת בהעדר ברירה עדיפה.
הזדמנויות של פעם בחיים פוגשות מבט אדיש. מצלם בלי הפסקה כדי להראות לאף אחד אח"כ.
מתחיל לכמוה לחברה אנושית שוב. חושב שמתחיל להבין למה.
מחפש חברה כי חסר רצון. רצון של אנשים אחרים נראה חשוב מספיק כדי לעשות את כל הדברים המטופשים שלא עושה לבד.

כן נהנה מלטייל אבל. לטפס על הרים ושטויות. תחושת הישג, סיפוק ורוגע.

ממשיך לזוז.